רוב הסיכויים שכבר הבנתם את המשמעות מהמילה עצמה, אבל סטוריטלינג זה לא משהו חדש.
אנשים משתמשים בסיפורים במשך אלפי שנים,
לפני שאנחנו יודעים לקרוא, מספרים לנו סיפור לפני השינה,
האדם הקדמון צייר סיפורים שלמים במערה שלו
ואנחנו פוגשים סיפורים על בסיס קבוע ביום יום שלנו - הם שם בטלוויזיה, בספרות, בקומיקס, במוזיקה, בסרטים,
הם עוזרים לנו לעורר את הדימיון, וליצור חיבור והזדהות עם הדמויות.
למה זה עניין?
אם אני אבקש ממך לספר לי על העלילה של עמי ותמי או לספר לי על המייל הראשון שקיבלת אתמול בבוקר, אני בטוחה שלהזכר בעמי ותמי יהיה לך הרבה יותר קל.
הרבה יותר קל לנו לזכור סיפורים מאשר עובדות פשוטות.
שימוש בסטוריטלינג (נקרא להם מעכשיו ״סיפורים״) עוזר לנו להכנס לתודעה של הלקוחות שלנו.
המוח שלנו מקבל גירויים שונים כשהוא לומד דרך סיפור, כי סיפורים מתחברים לצד הרגשי שלנו.
איך זה משחק לטובתנו?
זה עוזר לנו לחבר את הקוראים (שהם לקוחות פוטנציאליים) לעסק שלנו בעזרת הסיפור שלנו והרגש שהוא מעורר בהם.
למה כדאי להשתמש בזה?
סיפורים מגדילים את תשומת הלב של הקהל שלנו,
הם מרתקים אותו, עוזרים לנו להעביר את המסר בצורה ברורה יותר ולשים את הדגש
אם נשתמש נכון בסטוריטלינג בצורה נכונה ואנשים יזכרו את הסיפורים שלנו, הסיכוי שהם יזכרו את המותג והמסר שלנו גדל.
מה מרכיב סיפור טוב?
בסיפור טוב יש 3 מרכיבים:
1. המספר -
האדם, עסק או מותג שאחראי על הסיפור.
אפשר לדעת שהמסר הוא ייחודי כשמנסים ״להלביש״ את הסיפור על עסק אחר והוא לא יהיה תואם לערכים או לאג׳נדה של אותו העסק.
2. הקהל -
האנשים שקוראים את הסיפור שלנו ממלאים תפקיד מפתח בסטוריטלינג.
הם לא רק מתחברים לסיפור, אלא יש להם גם את הכוח לשתף אנשים אחרים בסיפור שלנו.
3. העלילה -
שעוזרת לקוראים להישאב לתוך הסיפור.
לפי ג’וזף קמפבל ומסע הגיבור שלו, ברוב הסיפורים יש דפוס משותף בסיפור שלהם שגורם לגיבור לצאת מאיזור הנוחות שלו להרפתקאה ושבירת הנוחות (רוצה לקרוא עוד על העלילה? הנה קישור לוויקיפדיה).
איפה אפשר להשתמש בסיפורים?
אפשר להשתמש בסטוריטלינג בפוסטים ברשתות חברתיות (כן, זה כולל גם את הוידיאו, לא רק את התוכן הכתוב)
במודעות ממומנות (יותר ברשתות חברתיות, פחות בגוגל)
בדפי מוצר או תיאור השירות באתר (בביקורות או עדויות של לקוחות)
בפוסטים בבלוג, בדף אודות ובכל מקום שאנחנו מרגישים צורך לחבר את הקהל אלינו.
Comments