לעבור מ״רק עוד קורס״ ל״לעשות באמת״

כנראה שמצאת את עצמך נרשמת לעוד קורס שיווק, קונה ספרים על ניהול זמן או התפתחות אישית, עוקבת אחרי אינספור הרצאות ורק מחכה לרגע שתהיי "מוכנה"?

אז רגע לפני שאת פותחת עוד קובץ כדי לסכם גם את המאמר הזה, תני לי לספר לך על מה את הולכת לקרוא כאן:

תסמונת התלמידה הנצחית ולמה היא כל כך שכיחה אצל נשים עצמאיות ויזמיות.

ולפני שמתחילות, אזהרת קריאה קטנה: יש במאמר הזה מילים מפוצצות כמו "אוטודידקטית", "סינדרום", והמילה שכולנו מכירות (ושונאות): "דחיינות", ראי הוזהרת :)

אני מודה, גם אני נפלתי לזה, בשנת 2023 קניתי לא פחות מ-19 קורסים, הורדתי כמות של מדריכים שאין לי שום סיכוי להביא לך מספר מדויק, נרשמתי לעשרות וובינרים, הכל בשם ה״אולי יש משהו שאני לא יודעת״

הנה ספויילר, יש המון דברים שאני לא יודעת.

אף אחת מאיתנו לא יכולה לשאוף לדעת הכל, זה לא ריאלי.

איפה הדבר הזה מסתבך?

כשאנחנו לומדות עוד ועוד, עדיין מרגישות שחסר לנו ידע וזה גורם לנו לא ליישם.

אז בואי נדבר רגע תכל'ס, מה זאת בכלל תסמונת התלמידה הנצחית ולמה היא כל כך שכיחה דווקא אצל נשים עצמאיות?

קודם כל, זה לא מפתיע, רובבנו גדלו על משפטים כמו "ידע זה כוח" או ״כדאי להתכונן לפני שקופצים למים״

וזה אחלה בתיאוריה (או יותר נכון, אחלה כשאת לא מנהלת עסק ותלויה בלקפוץ למים)

בפועל אם כל הזמן נרגיש שצריך ללמוד עוד ועוד לפני שנעשה משהו, בסוף פשוט לא נעשה.

מה עומד מאחורי תסמונת התלמידה הנצחית?

זוכרת את הפעם ההיא בבית ספר שחשבת שצריך ללמוד הכל למבחן כי אולי ישאלו משהו שלא עברת עליו?

אז תחשבי על זה רגע בעולם של עצמאיות: כל יום יוצא קורס חדש, מדריך חינמי חדש, איה טרנד שכולם קופצים עליו מהר או אפליקציה שאי אפשר לנהל עסק בלעדיה, ובתור עצמאיות, אנחנו מחויבות להיות סקרניות ואוטודידקטיות, לפחות בתחיל הדרך שלנו, כשאין לנו את המשאבים לגלגל דברים שאנחנו לא יודעות הלאה, אז התחושה הזאת, ש"אם רק אדע עוד קצת, אז אצליח", יושבת חזק אצל הרבה נשים עצמאיות.

למה אנחנו נופלות בזה?

1. פחד מכישלון

   הרצון לא לטעות, לא להתפדח, לא לעשות צעד שלא יצליח.

   הכי קל להרגיש "מוגנת" בתוך למידה כי שם אף אחת לא שופטת אותך, אין פידבק שלילי, רק את מול המחשב והסיכומים שלך.

   
   

2. פרפקציוניזם

   אנחנו רוצות שהתוצרים שלנו יראו וירגישו ברמה של מישהי שכבר עושה את זה עשור, אז אנחנו בונות בראש רשימה אינסופית של "כדאי לדעת" ומנסות לתפוס את הכל, אבל אין סוף לידע או להתפתחות ותמיד יש עוד משהו ללמוד.

   
   

3. דחיינות בתחפושת

   למידה היא דחיינות שמתחפשת ל"עבודה קשה".

   זה הרבה יותר קל להגיד "אני עדיין לומדת איך..." מאשר להגיד "אני בונה אתר" או "אני מצלמת סרטון ראשון". הכל מרגיש בטוח יותר ב"עוד קורס אחד" שילמד אותי איך לעשות את זה.

   
   

4. תסמונת המתחזה (Impostor Syndrome)

   התחושה הזאת ש"מי אני בכלל שאייעץ/אכתוב/אשווק?" אז הכי טבעי להגיד לעצמי "אני אחכה עד שאני אדע יותר, אז אני אהיה באמת מקצועית" ואז אף פעם לא מרגישות שהגענו לרגע הזה.

   
   

5. הצפת מידע והתחדשות מהירה

   אנחנו חיות בתקופה נפלאה מבחינת התחדשות טכנולוגית, כשיש קורס על כל תחום, מספיק גלילה באינסטגרם או בטיקטוק כדי לצבור עוד טיפים וכולם נראים סופר מקצועיים, הלחץ ללמוד ולדעת הכל משתלט.

   קשה להרגיש "מספיק טובה" בעולם כזה.

   
   

6. הדברים שלמדנו בבית ספר

   ולאו דווקא חשבון או אנגלית, גדלנו על זה שצריך ״להביא ציונים טובים״, זה מה שלימדו אותנו בבית ספר, אבל בעסק אין לך מבחן בסוף השנה, אף אחד לא נותן לך ציון על כמות הידע שצברת או על זה שהצלחת לזכור אותו.

   בעסק יש לך עשייה ולמידה תוכך כדי תנועה.

   
   

מה עושים עם כל זה?

להתחיל ליישם ולשים גבולות, זה על רגל אחת,

אבל רוצה ממש להבין למה אני אומרת את זה?

קודם כל, תביני שזה לגמרי טבעי להרגיש ככה – ודווקא בגלל זה, הפתרון לא נמצא בעוד קורס או תוכנית ליווי...

הפתרון נמצא ביישום, בלהתחיל לעשות, גם אם זה משוה קטן...

הרבה פעמים הידע האמיתי שאת צריכה מגיע דווקא מהעשייה עצמה ולא מהשיעור הבא בקורס.

ואז נכנס עוד חלק חשוב - לשים לעצמך גבול.

זה לא אומר להפסיק ללמוד, חס וחלילה, אניב עד למידה!

זה רק אומר לשים לעצמך כללים כמו כל פעם שאת לומדת משהו חדש, את עוצרת, בודקת מה למדת ומתחייבת ליישם לפחות דבר אחד מתוך זה, לפני שאת קופצת לדבר הבא.

ככה לא תישארי תקועה במעגל האינסופי של עוד ועוד מידע בלי ליישם.

הלמידה האינסופית הרבה פעמים נותנת תחושה של "אני עושה משהו" אבל בתכלס, העסק לא מתקדם לשום מקום. רק כשאת מתחילה ליישם, את באמת יכולה לראות תוצאות, ללמוד מהטעויות שלך ולשפר תוך כדי תנועה.

והעשייה היא המקום ה״לא בטוח״ לעומת הלמידה, שהיא בטוחה מאוד.

ומה את צריכה לעשות עכשיו?

ליישם, אם לא הבנת את זה עד עכשיו :)

ולא, זה לא אומר להפסיק ללמוד, הלוואי וכולנו נמשיך ללמוד ולהתפתח תמיד,

זה פשוט אומר לא לשמור אצלך את כל המידע ולעשות איתו משהו :)

תזכרי שתמיד יהיה משהו שאת לא יודעת, כולנו לא יודעות את מה שאנחנו לא יודעות,

אבל כדי להצליח, צריך לעשות.